חרדה של ילדים עקב מצב ביטחוני קשה 

חרדות של ילדים עקב מצב ביטחוני קשה-

"עזרה ראשונה" להורים וכלים להתמודדות

בימים של מצב ביטחוני קשה, פיגועי טרור או מלחמה, הורים רבים עסוקים בשאלות: כיצד נזהה שקיימת חרדה אצל הילד/ה? איזו חרדה טבעית ואיזו מצריכה התערבות מקצועית, ואיך נעזור לילדים שמודאגים או חרדים מהמצב?

לילדים יש "רדארים" מאוד רגישים לשיחות המבוגרים ומצבם הנפשי של המבוגרים סביבם. גם כשאנו חושבים שהם קטנים ו"לא בעניינים" הם מרגישים את האוירה סביבם, מקשיבים לשיחות המבוגרים ונחשפים לעיתים למידע שאינם יודעים כיצד להכיל ולהבין.

חרדה יכולה להתבטא באופנים מגוונים כגון: הימנעות מיציאה מחוץ לבית והיצמדות לבית ולהורים, קשיי שינה, חשש להיות לבד, שינויים בתיאבון, כאבים לא אופייניים כגון כאבי ראש או כאבי בטן, עצבנות וזעם שאינם אופייניים לילד, חלומות רעים, ועוד.

חשוב לציין כי ילדים שמגיבים בחרדה קשה יותר למצב הביטחוני הם לרוב ילדים שאישיותם חרדה וחששנית יותר, או שכבר בעבר גילו סמפטומים ומאפיינים של חרדה. כלומר: הטריגר הנוכחי של המצב הביטחוני מעלה מחדש מצבור של חרדות ופחדים שכבר קיים אצל הילד.

חשוב מאוד להבחין בין חרדה נורמטיבית בתגובה למצב שכוללת דאגה מסויימת, חשש להיות במקומות הומי אדם, שאילת שאלות על המצב הביטחוני, ותחושה כללית של מועקה או לחץ. כשמדובר בחרדה נורמטיבית היא מופיעה סמוך לאירוע הביטחוני ופוחתת ככל שחולפים הימים. במצבים כאלה נראה שהילד חושש ומודאג אך שומר על רמת התפקוד שלו, ומצליח לרוב לשים את החששות בצד ולהתפנות לעיסוקיו הרגילים.

עם זאת, במקרה של חרדה משמעותית יותר נשים לב שהחרדה אינה חולפת ו/או מתעצמת, שהתפקוד של הילד נפגע, ושהוא ברמת מצוקה גבוהה.

כולנו חשים חרדה, כעס ודאגה בימים בהם המצב הביטחוני מעורער וקשה. עם זאת, לרובנו מנגנוני הגנה שונים ששומרים עלינו מפני החרדה כמו התחושה שלנו זה לא יקרה, הכחשה שהמצב כה קשה, הסחת הדעת באמצעים שונים ועוד. כאשר מדובר במצב של חרדה שדורש התערבות מקצועית, נשים לב שמנגנוני ההגנה של הילד אינם עובדים טוב והוא לא מצליח "לשים בצד" את הדאגה ולהסיח ממנה את דעתו. נשים לב שהילד עסוק בפחדיו חלק גדול משעות הערות, ולא מצליח להתפנות לפעולות שגרתיות אחרות. במקרים כאלה, חשוב לפנות לאיש מקצוע  כגון פסיכולוג קליני מומחה בילדים או מטפל רגשי אחר, כדי שיעריך אם יש צורך בטיפול רגשי, ושיוכל לתת להורים ולילד כלים פרקטיים להתמודדות עם החרדה והפחתתה, כדי לחזור לתפקוד תקין.

כמה דברים שניתן לעשות עם הילדים בבית כדי להפחית את החרדה ולהקנות תחושת ביטחון:

1. להסביר את המצב באופן מאוזן ורגוע ללא דרמה. להתאים את ההסבר לגיל הילד ולרמתו ההתפתחותית, ולא לתת מידע מפורט או רב מדי.

2. לתת לגיטימציה לפחדים ולחששות ולספר שגם אנחנו מודאגים.

3. כהורים, לנסות לתת לילדים מודל טוב להתמודדות על ידי שמירה על השגרה ועל הרוגע. ילדים חשים היטב את רמת הלחץ של ההורים ומושפעים ממנה. לא להרבות ב"שיחות מבוגרים" מעל ראשם של הילדים על המצב הביטחוני, ולא לחשוף אותם למראות קשים בתקשורת או למידע שעלול לאיים או להפחיד.

4. לתרגל עם הילדים שיטות שונות להתרגעות כמו האזנה למוסיקה נעימה, הליכה בחוץ, נשימות עמוקות ואיטיות, או דמיון מודרך (למשל: לדמין ביחד עם הילד לפני השינה בעיניים עצומות מקום שהוא אוהב להיות בו ושמרגיע אותו).